יש משהו מפתיע ברגע שבו מבינים שאתם פשוט יכולים לעשות את זה.
לא כי למדתם לפני, ולא כי אתם "טיפוסים יצירתיים", אלא כי הידיים זוכרות מהר, והגוף נכנס לקצב.

לא צריך לדעת לתפור, ולא צריך להגיע עם מושג מוקדם.
נכנסים לחלל, על השולחן מחכים עורות בצבעים שונים, הכלים מסודרים, והזמן פתאום מאט.
בוחרים חומר, מרגישים אותו בידיים, ולומדים איך צעד קטן הופך לחיבור, חיתוך, סגירה.

בסדנה הזו מגלים שעם הכוונה נכונה וזמן לעצור, אפשר לעבוד בחומר, לבחור, לטעות, לתקן, ולהמשיך.
יש שקט, יש ריכוז, ויש רגעים של חיוך כשמשהו שהיה רק רעיון מתחיל להיראות כמו מוצר אמיתי.

הריח של העור, הידיים שעובדות, והתחושה שמשהו נוצר כאן ועכשיו.
לאט לאט הביטחון גדל, ההיסוס נעלם, ונשארת עשייה נקייה מרעש חיצוני.

זו חוויה שמזכירה שיש בנו יכולת ליצור ולהתרכז, בלי הישגים, בלי תחרות ובלי צורך להוכיח כלום.
רק תהליך, חיבור לחומר, והגאווה השקטה שמגיעה בסוף, כשמבינים שזה באמת נעשה בידיים שלכם.